Small tidbits and Sparks of wisdom

חתומים בעולם הזה, שהם חכמים ומכובדים ובני מעשים טובים, ולא נחשבים בעולם הבא, ועניים בעולם הזה, בעולם הבא למעלה.
התוספות (שם ד״ה עליונים) מבארים בשם רב פפי רבא, שראה רב יוסף, שראה עולם הפוך הכוונה היא שראה את ישראל שמקבלים שכר למעלה לפי מעשיהם ולא לפי כבודם בעולם הזה. והיינו שאותם שמכובדים לפני ישראל בעולם הזה אינם בהכרח חשובים לפני הקב״ה, ואותם שאינם נחשבים בעולם הזה יכולים להיות חשובים מאד למעלה.
ובירושלמי (סוף פ״ב דתעניות) מפורש, שראה בני אדם שהם מכובדים בעולם הזה מפני עושרם, עליונים למטה, ומי שאינם מכובדים בעולם הזה מפני עניותם, הם למעלה.
ויש להקשות, הרי אמרו חז״ל ש״שכר מצוה בהאי עלמא ליכא״, ואם כן כיצד שייך שכר בעולם הזה. אלא הכוונה היא, שהכבוד והעושר אינם מדד אמיתי למעלת האדם, אלא רק המעשים הטובים והתורה.
ומזה תלמדו בדרך לימוד בירור, ובמעלת מי שבא אשר מי שבא לכאן ותלמודו בידו, נקרא בשם תלמיד חכם אמיתי.
א. בגמרא (מו״ק כח:) מסופר שמלאך המוות נראה לרב אשי, ואמר לו רב אשי, המתן לי שלושים יום כדי שאחזור על תלמודי, משום שנאמר ״אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו״.
ב. הבן יהונתן (עי׳ שמעתתא) כתב בפירוש רש״י, שני שליש למעלה, כי את המקום שתלמודו של אדם מביא אותו, שם הוא נמדד.
ג. בפירוש נוסף כתב, שתלמודו בידו פירושו שהאדם למד תורה וידע אותה היטב, עד שנעשית חלק ממנו ממש.
ד. ובזה מתבאר מה שאמרו, שתלמודו בידו, פירושו שהאדם יכול להשתמש בתלמודו בכל עת שצריך, והוא אינו שוכח את לימודו.
ה. ולכן נקרא תלמיד חכם מי שתלמודו מתקיים בידו, ולא רק מי שלמד פעם אחת ושכח.
ו. ועוד יש לפרש, שתלמודו בידו הכוונה גם למעשים טובים, כי עיקר הלימוד הוא להביא לידי מעשה, וכאשר האדם מקיים את מה שלמד, אזי תלמודו בידו באמת.
ז. ועל דרך זה פירשו, שכל אדם צריך לשאוף שתורתו תהיה חלק ממנו, עד שתשפיע על כל הנהגתו ומעשיו.
ח. הרמב״ם (הל׳ תלמוד תורה פ״ג) כותב, שהאדם צריך לחלק זמנו בין תורה, מלאכה ודרך ארץ, כדי שיוכל לקיים את כל חלקי התורה בשלמות.
ט. ובסיום הענין, למדנו שכל עיקר המעלה אינה בכבוד או בעושר, אלא בתורה ובמעשים טובים, ורק מי שבא לעולם הבא ותלמודו בידו, הוא הנקרא באמת מצליח.